חיפוש

 
קוד אתי ותקנון
"כמו צמח בר": כנס הולדתו של איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה

מטפלים מתחומי הפסיכותרפיה השונים התכנסו ביום שישי, 3 במאי, 2013 בבית אריאלה בתל-אביב, כדי לחגוג את הופעתו של האיגוד החדש: "איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה". בקרב קהל המשתתפים וכן על הבמה ניתן היה לראות זה לצד זה פסיכותרפיסטים מכל גווני הקשת: פסיכולוגים קליניים, שיקומיים ואחרים, פסיכותרפיסטים אינטגרטיביים, גופניים, אקזיסטנציאליסטים ואחרים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באומנויות ועוד.
ללידה זו קדם הריון שנמשך חמש שנים. המהלך החל בהתכנסות של כעשרים אנשי טיפול, במטרה לבחון את מעמד תחום הפסיכותרפיה בארץ, בה אין עדיין הכרה חוקתית לעיסוק בתחום. המסקנה הייתה כי יש צורך באיגוד-גג שיהווה בית מקצועי לעוסקים בפסיכותרפיה כדיסציפלינה נפרדת.
במהלך חמש השנים האחרונות התכנסו שישה אנשי מקצוע משדות שונים בתחום הפסיכותרפיה, על מנת להקים, לראשונה בישראל, איגוד רב-תחומי לפסיכותרפיה. חברי קבוצה זו הפכו לצוות ההיגוי של האיגוד: יורי סלע, נעמי אורבך-שבילי, מירי גרוס, אריאלה ביננבוים, ליאורה מדינה וגדעון מנדה. יש לציין, כי מדובר בצוות דמוקרטי ופלורליסטי שמתנהל ללא יו"ר. כל השישה התייצבו לאירוע ההשקה של האיגוד בתל-אביב כשהם מחויכים, גאים ונרגשים. המתבונן מן הצד יכול היה להרגיש היטב בשותפות העמוקה שנרקמה ביניהם.
האיגוד שם לו למטרה לבחון מחדש את הרציונל, הקריטריונים, הסטנדרטים המקצועיים והקווים המנחים לעיסוק בפסיכותרפיה בישראל. הוא נועד להוות בית מקצועי למטפלים, בוגרי הכשרות מוכרות, הרואים בפסיכותרפיה מקצוע וייעוד. הצוות העמיד לנגד עיניו את כינונה של הפסיכותרפיה כדיסציפלינה טיפולית עצמאית, שאינה נגזרת של דיסציפלינות ספציפיות אחרות (כגון פסיכולוגיה קלינית, עבודה סוציאלית, טיפול באמנויות ועוד). בתהליך דיאלוגי מורכב וארוך מיצו מתוך ההכשרות הפסיכותרפויטיות השונות את עקרונות היסוד לעיסוק בפסיכותרפיה.
האיגוד קורא לבחינה חדשה ומרחיבה של העיסוק בפסיכותרפיה ופתוח למגוון שפות טיפוליות, מתוך אמונה ששפות טיפוליות שונות מתאימות לאנשים שונים. הוא מאפשר להכשרות הומאניסטיות, אקזיסטנציאליסטיות, אינטגרטיביות, טרנספרסונליות, גופניות, קוגניטיביות, משפחתיות, פסיכואנליטיות ואחרות לדור בכפיפה אחת, תוך הסכמה להכרה הדדית בערכן של ההכשרות, מבלי לפגוע בייחוד ובספציפיות של הגישות השונות בפסיכותרפיה. כפי שניסח זאת יורי סלע, נציג ועדת ההיגוי, שפתח את הכנס: "הפסיכותרפיה אינה נחלתו הבלעדית של מגזר טיפולי ספציפי שיודע משהו אודות הנפש שהאחרים אינם יודעים". גישה זו אינה מובנת מאליה, שכן כפי שהוא ציין "הרבה פעמים אנחנו מגדירים את עצמנו אל מול ולעומת אחרים".
צוות ההיגוי בחן את תוכניות הלימודים הנלמדות היום במסגרת המקצועות האקדמיים המכשירים לעיסוק בפסיכותרפיה. הצוות גילה כי חלקים מתוכניות הלימוד, אף שהם יכולים להעשיר את התלמידים, אינם רלוונטיים לעיסוק בפסיכותרפיה באופן ישיר. כמו כן, מצא שדרישות ספציפיות, כגון טיפול אישי משמעותי וארוך-טווח ומחויבות מתמשכת לקבלת הדרכה במהלך החיים המקצועיים, אינן נכללות בדרישות של מרבית ההכשרות המקובלות.
צוות ההיגוי בחר להסתמך על שתי מסורות ותיקות בפסיכותרפיה, ההומאניסטית והפסיכואנליטית ואופני הלימוד וההכשרה בהכשרות אלו. ישנם מקומות בעולם בהם יכול כל אדם, עם או בלי ידע קודם בתחומי בריאות הנפש, להתקבל להכשרה במכון פסיכואנליטי, הכשרה שאינה אקדמית ועיקרה הוא הממד ההתנסותי, העבודה בפועל וההדרכות הנלוות. דברים דומים נכונים לגבי מכוני הכשרה הומאניסטיים-אינטגרטיביים. ההנחה היא, שבמסלול התנסותי, אישי, בו יש מידע ומעקב רציפים אחר התלמידים והפרקטיקנטים יש אפשרות, במהלך 4-6 שנים של הכשרה ללוות, לנתב ולעקוב אחר התפתחותו של התלמיד, אחר יכולותיו וקשייו, ולהפסיק הכשרות של תלמידים שאינם מתאימים.
האיגוד הבריטי לפסיכותרפיה - UKCP - שימש מודל-מכוון לכינון האיגוד הרב-תחומי הישראלי. האיגוד הבריטי מקפיד על סטנדרטים גבוהים של הכשרה במסלולים מגוונים הנעים בטווח של 3-5 שנות הכשרה, בצד מתן מרחב לגיוון רב, ופלורליזם מוצהר לגבי אופנויות ההכשרה ושפות הטיפול. תפיסה זו מאפשרת לו לאגד אלפי חברים, בוגרי הכשרות קוגניטיביות, פסיכואנליטיות, הומאניסטיות-אינטגרטיביות ועוד.
בדבריו הדגיש יורי כי "איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה"  רואה את העיסוק בתחום כביטוי של מפגש בין-אישי ייחודי. מפגש זה כולל התייחסות טיפולית למצוקה וסבל מחד, ולהתפתחות, מימוש ויצירה מאידך. גישה זאת נשענת על אמונה בפוטנציאל הגלום בהתרחשות בין-אישית אמפטית ללא שיפוטיות, לשם יצירת סביבה תוך-אישית ובין-אישית מיטיבה, עשירה ומעשירה.
ארבעה אנשי מקצוע ותיקים עלו לבמה על מנת לברך על לידתו של האיגוד: פרופ' יגאל גינת - פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, ד"ר דיתה פדרמן - תרפיסטית בתנועה ופסיכותרפיסטית, ד"ר עומר פורת - פסיכולוג שיקומי וד"ר דן שרון - עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט.
פרופ' גינת אמר כי היוזמה לחוק הפסיכותרפיה נולדה בחטא: "בשנות השמונים הייתה מחשבה איך להוציא את הכתות מחוץ לחוק. חשבו שאם יהיה חוק כזה, ניתן יהיה לתבוע את הכתות על הפרת חוק הפסיכותרפיה. הכתות מצטיינות בשטיפת מוח ומתחזות לעשות את מה שעושה גם הפסיכותרפיה - שינוי". פרופ' גינת תיאר את הקושי בהגדרת פסיכותרפיה ובמענה לשאלה: מי יכול לקרוא לעצמו פסיכותרפיסט? התוצאה של אותה יוזמת חקיקה לא הייתה חוק, אלא הקמת "האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה" שמקבל לשורותיו בעלי מקצוע משלושה תחומים: פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים. פרופ' גינת הודה: "אנו סוגרים את הדלת בפני מי שלא שייך לשלוש הקבוצות האלה. אני חושב שהקריטריון המרכזי הוא לא התחום שבו רכשת תואר אקדמי או לא, אלא ההכשרה שעברת בפסיכותרפיה. מה שיש בתקנון האיגוד הרב-תחומי עונה לדעתי על ההגדרה של הכשרה מתאימה לפסיכותרפיה". פרופ' גינת הזכיר כי "מחקרים מצאו שההבדלים בין מטפלים טובים או לא טובים גדולים יותר מאשר ההבדלים בין שיטות טיפול שונות". הוא סיכם: "אני מברך על הקמת האיגוד הזה, שממלא חלל חשוב בתחום הפסיכותרפיה בארץ".
לאור דבריו של פרופ' גינת עלה בדעתי פירוש ללוגו של האיגוד, אותו ניתן למצוא באתר האינטרנט של האיגוד (www.israel-psychotherapy.org.il). הלוגו מורכב מעיגול בתוכו יש ציור של שלושה פרחים הצומחים מן הקרקע. בלוגו יש פרח נוסף, רביעי, בצבע שונה, העולה מאותה קרקע ופורח מחוץ לעיגול. חשבתי שפרח זה מסמל את מהותו של האיגוד ושאיפתו להרחיב את מעגל העיסוק בפסיכותרפיה, תוך שמירה על השתייכות מקצועית וגבולות בהירים.
ד"ר פדרמן חיזקה אף היא את הצורך בהקמתו של האיגוד: "ניכר בקהילה המקצועית צורך באיגוד רחב יותר מזה הכולל רק פסיכותרפיסטים מתחום מסוים, מאחר ויש היום הופעה ופריחה של שיטות טיפול מגוונות שרבות מהן רציניות וטובות". היא הדגישה שקיומו של האיגוד הינו אתגר לו פשוט: "זה מסע ארוך הדורש  שציבור גדול של אנשים/מטפלים ילמד לפגוש איכויות אחרות".
ד"ר פורת הקביל את הקמת האיגוד להתפתחות של ילד הגדל לעבור מעמדה של החזקה ובעלות ("שלי!") למקום של נתינה ושותפות. "אני בעד אמונה בשפע; ככל שיהיו יותר מטפלים רב-תחומיים יהיה טוב יותר ויינתן מענה ליותר מטופלים".
ד"ר שרון הדגיש את חשיבות הרבגוניות שמאפשר האיגוד: "החשיבה הפשיסטית שואבת את הכוח שלה ממקור אחד: היא מנסה להשמיד את כל הגישות האחרות שמתנגדות לה. כששיטה הופכת להיות אידיאל ולא שיטה, אז היא פשיסטית... אם כל האנשים היו מסמרים, היינו מטפלים בכולם באותו פטיש. אולי גם היינו מורידים את ראשי המסמרים, כדי שחלילה לא יחליטו להיחלץ ואז יהיה צורך ללמוד משהו חדש... ככל שנהיה שבויים בשחור ולבן ובספליטינג, כך נהיה בכיעור ובהפקרות. אני מברך על הקמת האיגוד כדי שלא נהי נידונים לנרקסיזם ובדידות".
לאחר פרק הברכות, צפו המשתתפים בקטעים מהמופע של עמותת "כנפיים", במה לעשייה חברתית לאמנים המתמודדים עם משברים נפשיים. ההצגה, "במה במקום מיטה" הפגישה את באי הכנס באופן ישיר עם שפות נוספות של התמודדות שאינן כבולות לחדר הטיפולים. משתתפי ההצגה יצרו על הבמה חוויה בלתי אמצעית של כאב, בדידות וקושי, לצד שמחה, שייכות ותקווה. הם ביטאו עצמם באמצעות מניפה רבגונית של טקסט, תנועה, מוסיקה, שירה, ריקוד ועוד, אשר מהווה השתקפות למגוון השפות הטיפוליות להן מבקש האיגוד לתת מקום. התחושה באולם הייתה שהרבה מחיצות נפלו בזמן המופע, מחיצות אשר לעיתים קרובות מסמנות גבול שרירותי בין מטפלים למטופלים.
לאחר המופע התקיים פאנל שעסק בריבוי השפות בפסיכותרפיה. הפאנל הונחה ע"י נציג ועדת ההיגוי גדעון מנדה והשתתפו בו: פרופ' יגאל גינת, ד"ר מקס לכמן - עובד סוציאלי ורכז ארצי בכיר של שירותי שיקום בקהילה, רבקה ורשבסקי - פסיכואנליטיקאית ופסיכולוגית קלינית, ד"ר אסף רולף בן-שחר - פסיכותרפיסט גופני ונעמי אורבך-שבילי - נציגת ועדת ההיגוי. רבקה ורשבסקי ציינה כי "הקמת האיגוד אין משמעותה ביטול ההבדלים בין התחומים השונים בפסיכותרפיה, אלא הידברות בין התחומים השונים". פרופ' גינת הוסיף כי "אחד הדברים הקשים בפסיכותרפיה הוא הבדידות. חשוב שתהיה מסגרת, שתאפשר לפסיכותרפיסטים להיפגש, ללמוד, להתווכח ולקבל תמיכה".
נעמי אורבך-שבילי, נציגת ועדת ההיגוי חתמה את הכנס באותה התרגשות בה נפתח, אך הוסיפה נימה ריאליסטית: "הכנס הוא תוצאה של הרבה עבודה שחורה וסיזיפית. אני חווה את צירי הלידה ומחזיקה אותם בתוכי. אנחנו קוראים להתבוננות מחדש בעיסוק בפסיכותרפיה ובהגדרת התחום. יש פה כפירה בסדרים הקיימים והנהוגים. אין לנו סיבה להניח שהעולם בחוץ יקבל רק בתשואות את הרך היילוד הזה, אך אנחנו מקווים שזה יהיה ראשיתו של דיאלוג פורה ומעמיק, הן ברמה התיאורטית והן בהיבטים מקצועיים מעשיים. האתגר הגדול שלנו הוא להחזיק בעמדה שאינה מתגוננת מדי ואינה מוגבלת על ידי הזדהות יתר".
כיום אין גוף חיצוני המכיר באיגודי פסיכותרפיה בישראל. איגוד מקצועי אינו זקוק להכרה חיצונית, אבל כינונו של איגוד מקצועי חזק עשוי להוביל להכרה כזאת. צוות ההיגוי הזמין את משתתפי הכנס להירשם כחברים באיגוד ולהפוך לשותפים מעורבים בצמיחתו. הצטרפות של כל חבר נוסף לאיגוד הרב-תחומי תגדיל את כוחו ותאפשר לו להוות קול משמעותי בגיבוש עתידי של מהות ואופי העיסוק בפסיכותרפיה בישראל. אופיו הפלורליסטי של האיגוד עשוי, עם הזמן, להפוך אותו לגוף גדול בישראל הפועל להכרה ולהסדרה של העיסוק בפסיכותרפיה.
 
כתב וצילם: אודי יצחייק, פסיכותרפיסט אינטגרטיבי ופסיכולוג ארגוני

למעלה: לוגו האיגוד 
למעלה: עמדת הרשמה לכנס הייסוד של איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה
למעלה: משתתפי כנס הייסוד של איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה
למעלה: מתוך המופע של חברי עמותת "כנפיים"
למעלה: משתתפי הפאנל, מימין לשמאל נעמי אורבך-שבילי, רבקה ורשבסקי, ד"ר מקס לכמן, פרופ' יגאל גינת, ד"ר אסף רולף בן-שחר
למעלה: צוות ההיגוי של האיגוד, מימין לשמאל נעמי אורבך-שבילי, גדעון מנדה, מירי גרוס, ליאורה מדינה, אריאלה ביננבוים ויורי סלע
למעלה: צוות ההיגוי של האיגוד בסיום הכנס


                                                                                                           
© 2012 כל הזכויות שמורות - איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה
לייבסיטי - בניית אתרים